לרכישה לחץ כאן
סוֹדוֹת וַיֵּצֵא גַּלְגַּל
כְּלַפֵּי מַטָּה
שִׁעוּר פרשת וַיֵּצֵא
הָרַב אַבְרָהָם הַכֹּהֵן
אביר יעקב
רבי יעקב אבוחצירא (תקס"ו - כ' בטבת תר"מ; 1805 - 4 בינואר 1880) היה מגדולי רבני מרוקו, ידוע בתואר אביר יעקב, סבו של הבבא סאלי.
תולדותיו
רבי יעקב אבוחצירא המכונה אביר יעקב, נולד בשנת ה'תקס"ו, בעיר תפילאלת שבמזרח מרוקו, לאביו רבי מסעוד אביחצירא.
בצעירותו למד אצל אביו, בתחילה למדו אביו את כל התנ"ך עם טעמי המקרא, לאחר מכן למדו יחד את כל המשנה תלמוד וכן הלאה.
גם כשגדל רבנו, עדיין היה קובע רבנו בכל יום סדר במשנה, גמרא, שולחן ערוך ופוסקים, קצת לפני חצות הליל היה יושן שינת עראי ובחצות היה מתגבר כארי וקם להגיד תקון חצות, בחילה היה אומר תקון רחל בבכי ותחנונים מצטער בצער השכינה, לאחר מכן היה אומר תקון לאה בשמחה עצומה בשיר ושבח.
לאחר אמירת תקון חצות היה רבנו לומד עץ חיים, זהר הקדוש וזהר חדש, והשכם בבוקר היה רץ לבית הכנסת להתפלל כוותיקין.
עוד בהיותו צעיר הוסמך לרבנות ובני הקהילה חיבבוהו מאד ומינו אותו לרב ודרשן.
כל השבוע, ממוצאי שבת לליל שבת היה רבנו יושב בבית המדרש ועוסק בתורה הק' יום ולילה, לביתו היה מגיעה אך ורק בשבתות, רבנו הקפיד ביותר בנתינת צדקה ובני ביתו היו ידועים בהכנסת אורחים.
על אף עיסוקו בתורת הקבלה היה רבנו מתנגד ללימוד הקבלה ללא לימוד תורה, נ"ך, גמרא, הלכות ופוסקים.
אט אט נודע שמו כצדיק פועל ישועות, כצדיק גוזר והקב"ה מקיים, עשרות רבים הגיעו אליו לקבל ברכה ולהיוושע.
לאחר זמן מה רצה רבנו לעזוב את תפילאלת ולעלות לארץ ישראל, אך בני הקהילה שאהבוהו לא הניחו בידו בטוענם כי לא יוכל להפקיר את הקהילה ללא רב ומורה דרך, ששה פעמים ניסה לעלות לארץ ובכל פעם מנעוהו בני הקהילה, בפעם השישית בשנת ה'תר"מ הצליח רבנו לשכנע את בני הקהילה שבנו רבי מסעוד יכול לשמש כרב במקומו ולא שעה יותר לתחינותיהם ועזב את מרוקו.
רבנו נסע דרך אלג'יריה משם נסע לתוניס, לוב ומצרים, ובט"ו טבת הגיעה לאלכסנדריה גם שם לא התמהמה ויצא מיד לדמנהור שם הוצרך להתארח אצל משה סרוסי עקב חוליו, רבנו לא הצליח לעלות ארצה אבל מסר את נפשו תוך כדי נסיון, בכ' טבת ה'תר"מ נפטר רבנו ונשמתו עלתה בסערה השמיימה ומנוכתו כבוד בדמנהור.
תאריך פטירה
כ' טבת ה'תר"מ 4 בינואר 1880
חיבוריו
מחשוף הלבן - על התורה על פי הקבלה
מעגלי צדק - על התנ"ך
אלף בינה - על התהילים
בגדי השרד - הגדה של פסח על פי הקבלה
גנזי מלך - על השבת
שערי תשובה
שערי ארוכה - מוסר
דורש טוב - דרות שונות
יגל יעקב - פיוטים
לבונה זכה - על התלמוד
פתוחי חותם - על התורה
יורו משפטיך ליעקב - שו"ת
שבת קודש, אבד בעת נסיעה בדרך לדפוס
חיבור על עץ חיים שאף הוא לא ראה אור ונשרף מיד עם כתיבתו.
2010 - present
2010 - present
משנתו
במשנתו התורנית התייחס רבי יעקב בעיקר לקבלה, התמקד במיוחד בפירוש על מזמור קיט בתהלים (הפרק הארוך ביותר בתנ"ך) חיבר שני ספרים בהם יש דגש על מזמור זה: אלף בינה ומעגלי צדק.
על אף החשיבות הרבה שראה בלימוד קבלה התנגד ללימוד קבלה בלא לימוד תלמוד וכתב (בהקדמתו לספרו "אלף בינה") "ובלא התלמוד לא שייך שיגיע אדם לידיעת התורה" כמו כן המליץ על סדר הלימוד אותו למד: "דבתחילה לומד אדם המקרא ואחר כך לומד המשנה ואחר כך לומד הגמרא ואחר כך לומד ההלכות על בוריים ואחר כך העיקר הוא הסוד על אמיתתו" (אלף בינה, הקדמה אות ד)
הנצחתו
הרב יעקב אבוחצירא השאיר אחריו ארבעה בנים ובת: רבי מסעוד, רבי אהרון, רבי אברהם ורבי יצחק, והבת אסתר (ללה סטי). בניו הידועים של רבי מסעוד הינם: רבי ישראל, הידוע בכינוי הבבא סאלי, הרב יצחק אבוחצירא רב העיר רמלה, והרב דוד אבוחצירא. חלק גדול מבני משפחתו שהיו איתו בדרך לארץ חזרו עם פטירתו למרוקו, בעוד חלק אחר המשיך והגיע לארץ ישראל והתיישב בה.