פרשת אמור / תשפ"ד

הסבא הצדיק עטרת ראשנו רבי יוסף אבוחצירא זצוק"ל הידוע בכינויו הצדיק בבא אישו נולד לפני יותר למעלה ממאה שנה במחוז דרעאש במרוקו, באשר לזמן הולדתו, הנה כאשר נשאל הסבא על גילו, ענה  שאינו זוכר במדויק, ואמר שרק זוכר, כי זכה לברך ארבע פעמים ברכת החמה, והראשונה  עשה כשהיה בגיל בר מצווה, כך היתה לשונו הטהורה{נ.ב ברכת חמה נערכת אחת לכ"ח שנים},

ובאשר לייחוסו , היה נין ונכד בן אחר בן,  נצר למקובל  הקדוש ר' מכלוף בן יוסף אבוחצירא זצוק"ל, המכונה בבא באיו,הקבור בעיר תרגיליל שבדרעא , מקום הולדתו של הסבא קדישא ר' יוסף אבוחצירא זצ"ל וכן העליתי אחר החקר והדרש בעניין יחוסו של הסבא, וכפי שהעיד בפני ידידו שכנו כל השנים, הרה"צ ר' מכלוף חיים לעסרי זצוק"ל מבית שאן, תלמידו המובהק של הבבא סאלי, פעמים רבות כאשר שאלתיו למוצא סבי, ענה לי בזה הלשון "סבך הוא בן אחר בן מזרע הקדוש ר' מכלוף בן יוסף אבוחצירא זצ"ל" הקבור בכפר תרגיליל שבדרעא מקום משכנם של מקובלי דרעא הידועים באופיים המיוחד

הסבא ר' יוסף הצדיק, נולד יחד עם שני אחיו הצדיקים ר' יעקב ודוד לאביהם הצדיק הקדוש ר' אברהם אבוחצירא זצוק"ל , בכפר אלערומיאת אשר בחבל הדרעא {דרא}, על שם הנהר וואד דראע העובר במקום, מרכז מפעל חייו היה בעירזגורא שבמחוז דרעא.

עמק הדראע ידוע כעמק פורה בדרומה של מרוקו, המחולק למספר מחוזות ,אחד מנאות המדבר היפים בהרי האטלס הגובלים בסהרה. במחקרי יהדות מרוקו, מקובלת ההנחה שהישוב היהודי בדראע עתיק יומין שראשיתו אינה ידועה. בתפילאלת ובאשדות הדראע ,נמצאו שרידים יהודיים משנים קדמוניות, שהיו עוד מימי שלמה המלך ולכל הפחות קודם חורבן בית שני,

עמק הדרעא, היה אחד מנאות המדבר שבאזורים הגובלים בסהרה, מעבר להרי האטלס, משום כך הפך חבל זה לאחד ממרכזי הסחר הגדולים  במרוקו, היהודים החזיקו בחלק ניכר מהסחר, שבין נאות המדבר בדרעא, בצפון הסהרה, ובין החוף הצפון אפריקאי ומצרים, יש עדויות המעידות על שגשוג היישוב היהודי בדרעא ועל יהודים בעלי עושר ועמדות מכובדות,

איזור זה זכה לפריחה רוחנית וכלכלית, אשר הגיע לקיצה בתקופת המאה ה  12 , במאבקים שבין הקבוצות האיסלמיות במרוקו, ביןהמוראביטון למוחידון, אלה אשר החריבו את הקהילות היהודיות בדרעא, אשר גורלם לוט בערפל עד עצם היום הזה.

עוד נזכרים בקינה זו נסיונות שמד שלהמויחידון המוסלמים כמו כן נמנים נסיונות קידוש ה' רציחה וטבח ומאורעות התקופה הקשה ההיא.

לאחר חורבן הקהילה היהודית בדרעא חוקרי קורות הימים צחצחו קולמוס לחקור אחר המשך הישוב היהודי בחבל זה שלפי עדויות מהימנות מניין שנותיה כאלפים שנה ויותר והעלו במחקריהם שהישוב היהודי המשיך להתקיים ובעיקרו היה מורכב מצאצאיהם של הנרצחים.

עוד עולה מהמחקרים כי בחבל מחוז דרעא התהלכו חכמים שעסקו בתורת החן אשר עבודת ה' שלהם היתה אפופת מסתורין שכולה קודש לה' וכפי שהיו מכנים אותם מקובלי דרעא הקדמונים או חכמי דרעא הידועים באופיים המיוחד של מקובלים בעלי מסורת יחודית.

יהודי חבל הדרעא אשר במרוקו התאפיינו בלימוד תורת הנסתר, אמונה בתופעות מסתוריות, בידיעות על חושיות, בראיית עתידות, בגילוי אליהו, בהשגת רוח הקודש, וחישובי קצין.