פְּקוּדֵי - הַחֹדֶשׁ תשפ"ה

תשובותיו של רח"כ היו גנוזים בכתב יד מאות שנים ולא נדפסו. החיד"א שראה את הקובץ בכתב יד, מצטט מתשובותיו בכתביו. שלשה תשובות של רח"כ פורסמו על ידי הרב יעקב משה טולידאנו (הוסיאטין, תרס"ט). בשנת תשע"א יצא קובץ תשובותיו במלואו על ידי מכון שלמה אומן במסגרת מכון ירושלים. הספר יצא על ידי ד"ר מיכאל ליטמן, ונערך על ידי הרבנים ש"ש גולדשמידט ויואל קטן . הקובץ מכיל 60 תשובות ועוד מספר סימנים של חידושים על התלמוד.

רח"כ ענה לשאלות בהלכה ליהודי מצרים, וכן עמד בקשר עם רבנים שונים במזרח הקרוב.

יש בתשובות מידע רב ערך על יהדות מצרים ועל קהילות אחרות באימפריה העות'מאנית ובצפון אפריקה, המשקף את המציאות ההיסטורית במשך יותר מ-60 שנה. תקופה זו אופיינה באי יציבות פוליטית, מצב כלכלי רעוע, וסכנות של שוד ורצח בדרכים. מעשי הרצח נזכרים בתשובותיו, בפסקיו שנועדו להתיר עגונות שבעליהן יצאו לערים שונות לצורכי פרנסה.

עמד במחלוקות קשות עם רבה של מצרים - ר' יעקב קאשטרו (המהריק"ש), ובמידה פחותה עם ר' בצלאל אשכנזי.

תשובותיו עוסקים במגוון נושאים כמו תשלום מיסים לקהילה המקומית באלכסנדריה, על ידי יבואני הסחורות המשתמשים בנמל המקומי, דיני אבילות ודינו של המשחק בקוביה בשבת. במשא ומתן המשתרע על פני כמה תשובות בינו לר' בצלאל אשכנזי דנים הפוסקים בדינו של מוכס שנדר לא לאכול בשרכל זמן שלא יחזיר את כל חובותיו, ובמשך הזמן ירד המוכז מנכסיו. רח"כ נטה להתיר לו נדרו מחמת שעוני הרי הוא כאונס, ור' בצלאל אשכנזי אסר עליו להתיר נידרו. לאשה שדרשה מבעלה, שלא לגור עם חמותה, פסק רח"כ שיש להאמין לטענות האשה, ועליהם לעזוב את בית הוריו.

מלבד ספר תשובותיו, נדפס ספרו "באור החיים" (ירושלים, תרפ"ט) דרושים וביאורים על התורה בדרך פשט ורמז.

חיבורים אחרים שלו נותרו עדיין בכתב יד, ובהם פירוש על מדרשי הלכה וקובץ דרשות.