פרשת אמור / תשפ"ד

 

מזמור ס''ז בצורת מנורה

 

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר:

(ב) אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:

(ג) לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ:

(ד) יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:

(ה) יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:

(ו) יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:

(ז) אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ:

(ח) יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

 

 

מובא בספרים הקדושים: "כל האומר מזמור לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר בצורת המנורה, שכרו רב ועצום ויש בו סגולות רבות.

ועוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה: שכל המתפלל מזמור זה בצורת המנורה בכל יום ב"הנץ החמה", ולחלופין בסיום תפילת ה"עמידה" לפני שעוקר רגליו, הרי זה מונע עצמו מגזירות רעות ולא יקרה לו שום מקרה רע, ולא ינזק באותו היום.

וחשוב הוא לפני המקום כאילו הדליק את הנרות במנורה אשר בבית המקדש, ויהיה מובטח שהוא בן העולם הבא. וכן נאמר ב"שלמי ציבור" בשם אגרות הרמב''ן, וגם מרן החיד''א בספר "מדבר קדמות".

ולפי האר''י הקדוש: טוב לומר מזמור זה בעת צרה. ועוד רבות מעלות יש בקריאת מזמור זה בצורת המנורה, ודוד המלך ע''ה רמז הרבה סודות ורמזים נפלאים במזמור זה.

בספר "אגודת אזוב" לר''י האזובי עמוד ר''כ, מובא בשם חכמי הקבלה: מי שיראה מזמור זה מצוייר בצורת המנורה בכל יום, ימצא חן וחסד ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. ואם הוא מצוייר על ארון הקודש, יגן בעד גזירה רעה לקהל.

 

ואמרו חכמי הקבלה: שהקב''ה הראה מזמור זה לדוד המלך ברוח הקודש, כתוב באותיות של זהב מופז בצורת מנורה. וכן הראהו למשה רבינו עה''ש, כפי שכתוב בספר דברים ח' ד': "כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ייָ אֶת משֶׁה, כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה". ולפני שקורא מזמור זה, טוב לומר: על דעת משה רבינו ועל דעת דוד המלך - ומצליח.

 

והעלה עוד שדוד המלך ע''ה היה נושא את המזמור הזה, כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בטס של זהב בצורת מנורה, וכשהיה יוצא למלחמה היה מכוון בסודו של המזמור והיה מנצח את אויביו, והיו נופלים לפניו.

 

הרמ''א כתב: שהמנורה היתה מצויירת בתוך ה"מגן דוד". וזכות התורה והאמונה של דוד המלך היתה מגנה עליו.

 

ב"מגן דוד" 6 קצוות. יש בו רמז: שהקדוש-ברוך-הוא שולט ב-4 רוחות השמים, וגם בשמים ובארץ = 6. היו שראו במספר 6 את סמל המשיח, שבו 6 תכונות כפי המובא בספר ישעיהו י''א, ב': "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ייָ: רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ייָ".

 

ועוד כתובים סודות ונפלאות הרמוזים במזמור זה בספרים נוספים של גדולי ישראל: ב"צפורן שמיר", הגר''ח פלאג'י ב"כף החיים", הגר''א פאפו בספרו "חסד לאלפים". ב"שלמי ציבור" בשם האבודרהם מובא בשבח הקורא "למנצח" בצורת המנורה.

 

בדברי הגאונים: שבמזמור זה תמצא שבעה עניינים נגד שבעה הקנים שיש במנורה ואלו הן: חנינה, ברכה, אורה, ישועה, הודאה, שמחה, רננה. שכל העניינים הללו עתידים להיות לישראל, והאומר אותו שיכוון בו.

וכל האומר מזמור ה"מנורה" 7 פעמים (ויכוון בו) בצאתו לדרך או למקום סכנה, או שרוצה למצוא חן וחסד, ילך לשלום ולהצלחה.

 

הקנה האמצעי של המנורה מאיר לשלושה קנים מימין ולשלושה קנים משמאל, והקב''ה רָמַז כביכול על עצמו שהוא זן ומפרנס את הכל. ויש בו 49 מילים מ"אלקים יחוננו" ובפסוק האמצעי יש 49 אותיות כנגד מט ימי ספירת העומר הפסוק האמצעי מתחיל ב י' ונגמר ב- ה'  כנגד י-ה שמו של הקב"ה!

 

קנים הם 6 צדדים: 4 רוחות השמים, ועוד אחד למעלה ואחד למטה = 6. וקנה האמצעי כביכול כנגד ה' יתברך שאין דבר מבלעדיו והוא הסובב את כל העולמות.

 

וגם שבת רמוז ב"מנורה": 3 ימים של חול מכאן ו-3 ימים של חול מכאן, ובאמצע זהו עץ החיים - שבת שכולו קודש.

 

גם ירושלים רמוזה ב"מנורה": ידוע שיש בעולם 6 אקלימים (חלקים), וירושלים נחשבת מקום שיש בו ישוב, ירושלים נמצאת בדיוק בנקודה האמצעית של הישוב בעולם. ירושלים מכוונת כנגד גן עדן. האקלים ה-7 זה ארץ ישראל, ו-3 מכאן ו-3 מכאן זה כל הארצות ואנחנו באמצע. והנר האמצעי הוא בית המקדש, ואור הנר האמצעי זהו קודש הקודשים. כל העולם רמוז במנורה, הצדיקים כאשר היו רוצים לדעת מה יקרה, היו מסתכלים במנורה (מדברי המקובל רבי אליעזר מגרמייזה זצוק''ל).

 

 

"למנצח" בצורת מנורה - טוב לפרנסה

 

 

טוב לומר בכל יום מזמור זה בצורת מנורה, להעמידו כמנורה דולקת ובוערת ולדמיין ולצייר בדעתך את הנרות הדולקים במנורה. לפי רבינו יוסף חיים זצוק''ל יש בו סגולה לפרנסה.

יאר פניו אתנו סלה - ראשי תיבות של פותח את ידיך = (אסור לבטא שם קדוש זה! מותר לומר רק את שמות האותיות) פ.א.י. (80+1+10) = 91 = מלאך (40+30+1+20).

 

מזמור זה כולו נגד משחיתים, מזיקים, עין הרע, טוב לומר כשנכנסים לדירה חדשה. מותר לומר בכל שעה ביממה, גם ביום וגם בלילה, ולמרות שמקרא אסור בלילה, מותר לומר מזמור זה כדרך סגולה, כך אומרים גם בלילה פסוקי תהלים בתפילת הדרך ובקריאת "שמע" שעל המיטה, כסגולה לשמירה

 

לצורך העמקה בכוונות המנורה מובאים להלן מקצת מסודותיה וחלק מן השמות הקדושים הכלולים בתוכה, אסור לבטא השמות הקדושים הנובעים מן הפסוקים, אך מותר לומר רק את שמות האותיות.

 

סגולות כנגד עין רעה:

 

בפי בפע עבץ עלש אמד קאד שב עינה בי:

בפי בפע עבץ עלש - ראשי תיבות- "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר" (בראשית, מ"ט, כ"ב)

.אמד קאד שב עינה בי – ראשי תיבות- "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא" (ברכות, כ.).

 

סגולות לפרנסה טובה:

 

פאי צדנלבש חתך: פא"י - ראשי תיבות - "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", ככתוב: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים, קמ"ה, ט"ז).

 "יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה" - ראשי תיבות של "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" = פ.א.י. (80+1+10) = 91 = מלאך (40+30+1+20).

צדנלב"ש - ראשי תיבות –צרי דבש נכה לוט בטנים ושקדים. ככתוב: "וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית, מ"ג, י"א).

חת"ך סופי תיבות – "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים, קמ"ה, ט"ז).

 צום הכם – סופי תיבות שלושת הפסוקים אשר משני צידי המנורה:

צום – סופי תיבות - אָרֶץ: אֱלֹהֵינוּ: כֻּלָּם:

 הכם – סופי תיבות - סֶלָה: יְשׁוּעָתֶךָ: כֻּלָּם:

 שלושה קנים מימין ולשלושה קנים משמאל מביטים לעבר הקנה האמצעי של המנורה, אשר הוא מסמל את השפע האלהי היורד מהקב"ה אשר הוא זן ומפרנס את הכל.

 

סגולות להנצל מגזרות קשות:

 

צו"ם קו"ל ממו"ן, אשר הם כנגד תשובה תפילה וצדקה. ומספרם של כל אחד ואחד כמנין קו"ל שזה 136.

 צום ראשי תיבות – צום, צדקה ותפילה מעבירים. כמובא במדרש: "ר"א ג' דברים מבטלין גזרה קשה, אלו הן: תשובה ותפלה וצדקה" (תנחומא, נח, ח).

סגולות לשמירה:

 כמיל לבד - ראשי תיבות- "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים, צ"א, י"א).

 אגלא- ראשי תיבות- "אתה גבור לעולם אדני".

 

סגולות להתעלות בקדושה:

 

 "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהלים, קי"ט, קס"ד), "הכא רזא דכל שביעיות מסטרא דשכינתא דאתקריאת שבע, מסטרא דצדיק, דאיהו שביעי לבינה ואיהי בת שבע מסטרא דאימא עלאה, דאתמר בה: "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ" (תהלים, קי"ט, קס"ד),

 

שבע שמהן אינון: אב"ג ית"ץ, ובהון מ"ב אתוון, כלל אתוון ותיבין הם תשע וארבעין, אימא עלאה 'שנת החמישים שנה' דבה 'וקראתם דרור', בה תהא שכינתא תתאה דרור פדות ושביתה לישראל, דאתמר בהון: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית, כ"ח, י"ד).חלוקת מ"ב השמות לימים (האות ה' הוחלפה בק'):

יום ראשון – מידת החסד- כנגד אברהם: אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה – אב"ג ית"ץ – ניקוד שם ה' בסגול.

 יום שני – מידת הגבורה- כנגד יצחק: קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא – קר"ע שט"ן– ניקוד שם יְקוק בשוה.

יום שלישי – מידת התפארת- כנגד יעקב: נא גיבור דורשי יחודך כבבת שומרם – נג"ד יכ"ש– ניקוד שם יֹקוק בחולם חסר.

 יום רביעי – מידת הנצח- כנגד משה: ברכם טהרם רחמי צידקתך תמיד גומלם – בט"ר צת"ג– ניקוד שם יִקוק בחיריק.

 יום חמישי – מידת ההוד- כנגד אהרן: חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך – חק"ב טנ"ע– ניקוד שם יֻקוק בקובוץ.

 יום שישי – מידת היסוד- כנגד יוסף: יחיד גאה לעמך פני זוכרי קדושתך - יג"ל פז"ק– ניקוד שם יקוק בשורוק: יוּ, קוּ, ווּ, קוּ.

 יום שבת – מידת המלכות- כנגד דוד: שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות - שק"ו צי"ת– ניקוד שם יְקֹוָק: י בשוה ק בחולם חסר, ו בקמץ, ק ללא ניקוד.

 

 ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד – בשכמל"ו.