פְּקוּדֵי - הַחֹדֶשׁ תשפ"ה

המקרה ארע בירושלים בשנותיה הראשונות. מרים בתחילת הריונה הראשון הייתה , ואז פרצה בירושלים מחלת האדמת. באותה תקופה טענו הרופאים כי כל אישה שנדבקה מהמחלה חייבת להפיל את ולדה כי העובר עלול להיוולד עם מומים קשים.מרים הגיעה אל בית החולים לסדרת בדיקות שבסופן ציוו עליה הרופא לגשת מיד ולבצע הפלה. הבעל משה אמר לרופאים שהוא חייב לתת את ההחלטה בידי אחד מצדיקי הדור ונגש אל הצדיק הרב מרדכי שרעבי זצ"ל.הרב מרדכי שמע את דברי הרופאים, הביט על הדפים הרשמיים ובקש מהבעל משה סכום מדויק לצדקה כדי לערוך פדיון נפש ושלח אותם לעשות סיבוב בשוק "מחנה יהודה" הסמוך לישיבתו.

במתח ובחרדה ערכו קניות בשוק ובפיהם פרקי תפילה שתפילותיו של הצדיק יבטלו את הגזירה. לאחר שעה שבו אל הצדיק שפתח את הדלת לקראתם בחיוך ובמאור פנים ואמר, "הגזירה התבטלה"!

לאחר תקופה הגיעה מרים שוב לבדיקה שגרתית, הרופאים "הזדעזעו" לראות כי היא עדיין בהריונה והחלו לערוך בדיקות חוזרות ונשנות כדי להוכיח את המלצתם, הציגו אותן בפני מרים ובעלה משה, והוסיפו ופירטו באוזניהם שאם לא ישמעו לקולם מה יקרה לוולד וכיצד יחיה חלילה.. בלי רגליים, עם צלקות נפשיות וכדו'.

משה באמונתו הפשוטה אמר לרופאים, "שאלנו רב וזה מה שהוא קבע, להמשיך את ההיריון והגזירה פשוט התבטלה".

בבית החולים הפכה מרים להיות בדיחה, האחיות והרופאים התייחסו אליה בזלזול ובקרירות על שהעזה להפר את המלצתם "המקצועית". באחד הימים הופיע בפני משה ואשתו מרים, מנהל מחלקת יולדות והחל להסביר להם שלב אחר שלב מדוע הרב טועה ומדוע הם עושים טעות איומה שתקשה עליהם את כל החיים כאשר יצטרכו להתמודד עם ילד מוגבל.

משה ומרים הבטיחו לקחת את כל הניירות וההמלצות שוב אל הרב מרדכי ולשאול שוב את פיו ובתנאי שכל אשר יחליט יהיה מקובל גם על הצוות הרפואי. הם פנו שוב לרב מרדכי שהאזין בקשב רב וחזר והבטיח שהוולד יהיה בע"ה בריא ושלם ללא שום מום ובעיה כל שהיא. והוסיף, "אל תתייחסו לדברי מנהל המחלקה, תקראו לו אלי לאחר הלידה".

כאשר שמע זאת מנהל המחלקה, המשיך לעמוד על דעתו והדגיש שוב ושוב את הסכנות הכרוכות גם למרים וגם לוולד וציווה על מרים להודיע לו טרם הלידה, כי הוא חייב להיות שם כדי להצילה שלא תסתבך בלידה.זה היה בליל שבת פרשת "וארא" שלג לבן כיסה את ירושלים, צירי התנועה היו חסומים וצירי הלידה תכופים וחזקים.

משה ומרים הלכו ברגל אל בית החולים "משגב לדך" שהיה קרוב לבית, ובקשו מהצוות הרפואי להזעיק את מנהל המחלקה כי כך הוא הזהיר.. רצה הקב"ה והוא לא ענה לקריאות הטלפון והזימונית ומרים ילדה בשעטו"מ. בבוקר, הגיע מנהל המחלקה אל בית החולים השתומם כשראה את מרים ושאל בפליאה, "מה את עושה כאן"? מרים ענתה, "מגיע לי מזל טוב!".

או אז פניו הרצינו והוא התמלא חמה על כך שהעזה ללדת ללא נוכחותו במחלקה ושאל כשארשת רצינות תהומית על פניו "נו.. ומה עם הילד, אתם מקבלים את זה"? משה ומרים הביטו בחיוך ואמרו שהבדיקות שלאחר הלידה מוכיחות שהילד בריא ושלם וללא כל מום!

מנהל המחלקה הילך כמוכה הלם אל התינוקייה ובקש "פגישה" אישית בת חמש שעות תמימות! אין בדיקה שלא ערך, בדק והפך ובדק הביט ולא האמין. כשיצא, נגש מושפל ראש אל הבעל משה ושאל אותו בבקשה רק לדעת מי זה אותו צדיק שרואה מרחוק מה שאנחנו לא רואים בבדיקות.

הבעל משה לקח אותו אל הרב מרדכי שרעבי זצ"ל שבקש ממנו רק דבר אחד. "תהיה יותר זהיר בהחלטותיך עם נשמות, מדובר ברצח". בעקבות מקרה זה, מנהל המחלקה הכיר בערך גדולי ישראל החל ללמוד תורה והתקרב אל היהדות. רק בזכות אמונת חכמים שהייתה למשה זכתה נשמה חדשה  להגיח אל אוויר העולם,