פרשת אמור / תשפ"ד

נולד בשנת תנ"ו, 1696 במרוקו בעיר סאלי לחוף האוקיינוס. מוצאה של משפחתו, משפחת בן עטר היא מספרד, ופירוש השם עטר הוא בושם או רוכל בשמים. רבו הראשון היה סבו שעל שמו הוא נקרא. התפרנס משזירת בגדי זהב וכסף. בשנת תס"ז נישא לבת קרובו ר' משה בר' שם טוב אבן עטר. בשנת תפ"ה נכלא כתוצאה מריב כספי בנוגע לירושה מחותנו. בשנת תצ"ב (1732) נדפס ספרו "חפץ ה'". מחמת מצוקת הרדיפות עבר לעיר מקנס ומשם לפאס. בשנת תצ"ח היה רעב כבד במרוקו והרב עבר לבירה דאז טטואן ומשם לאיטליה דרך אלג'יר, שם הדפיס את ספריו "אור החיים" ו"פרי תואר".

בחודש סיוון ה'תצ"ט הגיע אל ליוורנו שבאיטליה על מנת לארגן עלייה גדולה לארץ ישראל, שם מינה את ר' משה פרנקו ועוד כמה מנכבדי הקהילה כגבאים לאיסוף כספים למטרות העלייה.

בחודש אב תק"א (1741) עלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם לארץ ישראל דרך אלכסנדריה, והם התיישבו בעכו. משם ערך "זיארות" - עליות לקברי קדושים בגליל והגיע גם לטבריה. ר' חיים בן עטר ותלמידיו עברו מעכו לפקיעין, ובסוף שנת תק"ב (1742) עברו לירושלים שם הקים שתיישיבות, אחת לתורת הנגלה ואחת לנסתר. ר' חיים בן עטר נפטר במוצאי שבת ט"ו בתמוז שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.

ר' חיים בן עטר עסק בצרכי ציבור ופרנסת תלמידי חכמים עוד בהיותו בחוץ לארץ, תרם להרחבת היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה-18. והיה בקשר עם רבנים ברחבי הארץ, כגון רבי חיים אבולעפיא. כמו כן פעל נגד הקראים בירושלים. תלמידו המפורסם היה החיד"א - ר' חיים יוסף דוד אזולאי.

הבעש"ט העיד על רבי חיים בן עטר שהוא היה ראוי להיות משיח בדורו. הרב ד"ר יהודה ביבאס היה קרובו, וכן היה רבי חיים גיסו של הרב שמואל די אבילה.