פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ תְּשׁוּבָה תשפ"ד

מקור השם של קופות הצדקה על שם "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולאחזקת תלמידי חכמים. משוער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם 'קופות רמב"ן' ופיתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה.

בשל סיפורים אלו התפתחו אמונות כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. בפרט בתאריך י"ד באייר, פסח שני, נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז (1867), אז הוקם בניין על קברו‏. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".קהילות רבות אף החזיקו, ומחזיקות עד היום, "קופת צדקת רבי מאיר בעל הנס",

 

עוד דעה בנושא הנ"ל

 

 על קופות צדקה רבות, כתוב "לזכות רבי מאיר בעל הנס". בני הדור המבוגר, בודאי עוד זוכרים זאת מבתי ילדותם באירופה וצפון אפריקה. כמעט בכל בית יהודי עמדה אז, "קופת רבי מאיר בעל הנס". מיהו רבי מאיר בעל הנס, ומדוע קופות הצדקה היו דוקא לזכרו?

 

לפני כחמש מאות שנה, החלו יהודים רבים לחזור לעלות לארץ ישראל. היתה זו בעיקרה התעוררות דתית, של אנשים שהשתוקקו לקיום מצות שלם יותר. "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", לא היה משפט שאומרים רק כי כך כתוב בסידור. הארץ היתה אז חרבה ושוממה, וביצות ומחלות כיסו שטחים רבים ממנה. הפרנסה היתה קשה מאד, ורבים סבלו חרפת רעב

 

גדולי ומנהיגי הדור אז, היו רבי יוסף קארו (מחבר ה"שולחן ערוך") ורבי משה אלשיך. בראותם את המצב הקשה, החליטו ליסד מגבית מיוחדת מיהודי חו"ל לטובת פרנסת תושבי ארץ ישראל (שו"ת יהודה יעלה, חלק א', יו"ד סימן שטו). המגבית הוכרזה כתרומה, לזכות ר' מאיר בעל הנס. בדרך כלל ההלכה אומרת, שחובתו של אדם לדאוג קודם כל לעניי העיר שלו (בבא מציעא עא.). אמנם בנוגע לעניי ארץ ישראל, הרי היא העיר של כולנו. כל יהודי הוא קודם כל, תושב ארץ ישראל. לפיכך חובה על אלו שמנועים עדיין מלעלות, לסייע בפרנסת תושבי הארץ.

 

כך נוסדו בקהילות חו"ל, קופות צדקה למען תושבי הארץ. הפוסקים הזהירו, שלא לשנות תקנה זו (ראה למשל שו"ת חתם סופר, חלק ו' סימן כז).

 

 

רבי מאיר ורשב"י

 

כתוב: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה"( משלי פרק יב כה)

ומובא בתלמוד בבלי מסכת יומא דף עה עמוד א : "דאגה בלב איש ישחנה", רבי אמי ורבי אסי, חד אמר: ישחנה מדעתו, וחד אמר: ישיחנה לאחרים! כדי  שישיאוהו עצה טובה להשיבו מדאגתו ,כן פירש"י.

 

וברמז אפשר לומר שהכוונה לרבי מאיר בעל הנס על פי הגמרא בהוריות יג ע"ב "מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו. אסיקו לרבי מאיר אחרים, ולר' נתן - יש אומרים." דהיינו שחכמים קנסו את רבי מאיר שלא יאמרו את דברי תורתו  בשמו, אלא יכנוהו  בשם "אחרים אומרים" וזאת בגלל מעשה שהיה, כמובא שם  בגמרא,

ונראה ברמז:  תיבת אחרים, אותיות חכם מאיר, וכמו שאמר שם בגמרא רבי יוחנן: בימי רבן שמעון בן גמליאל, נישנית משנה זו, רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב בית דין,

 

והנה,  הילולתו של רבי מאיר, בסמוך להילולתו של רבי שמעון בר יוחאי, אשר שניהם היו מתלמידיו של רבי עקיבא, וכידוע המן, החל לרדת לישראל, במדבר בי"ח אייר, הוא יום ל"ג בעומר, בבחינת: "מה המן לכל אף רשב"י לכל",

 

ונראה שאף רבי מאיר היה בבחינת המן לישראל, לפי שהאיר עיניהם של ישראל בתורה, וברמז: ככתוב "וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה"(שמות פרק טז יג) תיבות הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה גימט' מאיר.

 

וכתוב : "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי"(דברים לב א)תיבת אִמְרֵי אותיות מאיר, ותיבת פִי גימט' מן, וכתוב : "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי" תיבת  אִמְרָתִי ר"ת  תורת מאיר 

 

ובהמשך הפסוק מרומז רשב"י, ככתוב: "כִּי שֵׁם יְקֹוָק אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ: (דברים פרק לב א -ג) דהיינו, כאשר "שֵׁם יְקֹוָק אֶקְרָא" היא  תיבת שֵׁם משמעון, נשארו אותיות ענו  משמעון, ובצירוף ענו עם אות  ו , כנגד כנגד תורה שבע"פ , שהיא בחינתו של רשב"י , ככתוב הבו אותיות הב - ו,  יעלה בדיוק כמניין לֵאלֹהֵינוּ, בבחינת "גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ" הוא רשב"י שהגדיל שם ה' יתברך בעולם!

 

עוד בהקשר בין רבי מאיר לרשב"י, והוא כפי שהעיד רבי אבא על המילים האחרונות שאמר רשב"י : כשדרש הפסוק "כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם" ואמר רבי אבא "יצאה נשמתו של רשב"י כשסיים לומר "חיים", ושמעתי קול יוצא משמים וקורא "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך"(משלי ג)

 

וברמז: יומו האחרון של רשב"י, הוא יח איר - יום לג בעומר, והנה , תיבת  חיים אותיות חי -ים גימט' נון, לפי שהגיע רשב"י לשער הנון דחכמה, והסתלק מן העולם, וברמז בר יחאי אותיות יח באיר, ואכן גם רבי מאיר מוזכר בתיבת חיים, והוא בתיבת חכם, כפי שלמדנו לעיל שרבי מאיר נקרא חכם,  וברמז חכם גימט' חיים, וכתוב יערוף כמטר ... תזל כטל אמרתי" תיבת מטר גימט' יח איר!