פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא תשפ"ה

אצל מקובלי צפת אנחנו נתקלים בשלוש שטות מה ללמוד בליל חג שבועות?

א.  האחת דוגלת בלימוד מקורות תורניים רבים הכוללים מקרא, משנה תלמוד וסתרי תורה,

ב.   הגישה השנייה מתנגדת לחלוטין ללימוד משנה ודוגלת בלימוד סתרי תורה ותו לא

ג.   הגישה השלישית מפשרת בין שתי דעותאלה:

את הגישה הראשונה אנחנו מוצאים ברוב כתבי המקובלים, לדוגמא רבי אברהם גלנטי (נפטר בצפת 1560) כותב: "ערב שבועות ישנים שעה אחת או שתים קודם שעשו צרכי מועד לפי שבלילה אחר האכילה מתקבצים בבתי כנסיות, כל קהל וקהל בבית הכנסת שלו, ואינם ישנים כל הלילה וקוראים תורה נביאים וכתובים ומשניות וזוהר ודרשות בקראי מועד עד אור הבוקר, ואז העם הולכים לטבול".

גישה זו, אשר נפוצה בקרב הוגי הקבלה, רואה לנכון לעסוק בלילה זה בכל התורה כולה ולשלב בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. מפיץ הגישה היהרבי ישעיהו הורביץ, בעל ספר "שני לוחות הברית", אשר בבואו לארץ ישראל ראה כי ספרה לימוד של ליל שבועות כלל רק את הלימוד מחמישה חומשי תורה, על כן השלים את החיסרוןשל שאר תכני הלימוד הראויים ללילה זה.

בראש הגישה המתנגדת ללימוד משניות מוצאים את רבי יוסף דוד אזולאי הידוע בכינויו החיד"א : "אין נכון בליל שבועות ללמוד משניות בשום אופן... אלא יתעסק ברזי דאורייתא, ואי לאו בר הכי הוא, ילמוד מדרש ולא משנה". נמצאנו למדיםמדברי החיד"א כי בלילה זה יש להתעסק ברזי התורה ולא במשניות וכו', גישה זו מבוססת על דברי הזוהר כי יש לתקן קישוטים לכלה.

גישת אמצע אנחנו מוצאים בדברי רבי משה קורדוברו (הידוע בכינויוהרמ"ק) מחשובי מקובלי צפת במאה השש עשרה, בפירושו להקדמת הזוהר כותב:

"ומה שנוהגים עתה הוא: תורה מעשה בראשית, ועשרת הדברות מפרשת החודש  עד תומה, ופרשת ואל משה אמר שבפרשת משפטים, ופרשת ועתה שמע ישראל ועשרת הדברות שבפרשת ואתחנן - והרי תורה. ומרכבת יחזקאל – והרי נביאים. ומזמור ס"ח – והרי כתובים. וגם שיר השירים שהוא כלה בתוך חתן, וגם רות שהוא חתן אחר כלה ומסכת אבות שהוא מילי דחסידותא. ומשנה ואזהרות דרבי שלמה גבירול שהם תרי"ג מצוות שהם תיקוני כלה, ואח"כ עד אור  הבוקר ברזין  דאורייתא" )אור יקר, ח"א, ע"ו עמ' )

בהמשך מקציב הרמ"ק זמן לכל עניין ועניין "יעסוק האדם מעט בתורה ולא ירבה אלא כשעה, ואח"כ ישנה מעט משנה ותלמוד...ולא ירבה אלא כשעה. ושאר הלילה עד  הבוקר במדרשים ואגדות". כלומר הרמ"ק כתב כי אפשר לעסוק במשניות ובתורה אבל זאת יש לעשות בזמן קצוב, ואת שאר הזמן יש להשקיע בדברים החשובים באמת, שאלו הם אגדות ומדרשים.

תולדות תיקון ליל שבועות:

בעקבות דברי הזוהר רבי חיים ויטל,ממקובלי צפת במאה השש עשרה,מפרט את דרך הלימוד בלילה זה, לימוד זה כולל אמירת שלושה פסוקים בתחילת כל פרשה ושלשה פסוקים בסופה, בנוסף יש לקרוא את החלקים בתורה ובנביאים שיש להם קשר לחג השבועות. עשרת הדיברות, פרשת העומר, מגילת רותוכו', ומסיים רבי ויטל כי את שאר הלילה מבלים ועוסקים (בדברים החשובים באמת) בסודות התורה ובספר הזוהר כפי השגת שכלך.

רבי ישעיהו הורביץ, בעל ספר "שני לוחות הברית"חיבר תיקון מסודר לליל שבועות, התיקון תואם     במידה מסוימת את דברי רבי חיים ויטל שראינו לעיל, בהמשך נראה כי ישנם כמה דעות למטרת חיבור זה.

תיקון ליל שבועות תפס תאוצה בקהילות ישראל, כאחד מהמנהגים  שנתקבלו אצל כל העדות בכל תפוצות ישראל כירושה ממקובלי צפת של המאה השש עשרה.כמו הפזמון המפורסם "לכה דודי" לרבי שלמה אלקבץ מצפת שנכנס לתפילתנו בכל שבת ושבת